בימים קדומים בהם חיינו בשבט היה לנו טקס לכל מעבר חיים משמעותי שהאשה
הייתה עוברת בחייה: זמן הדם הראשון, האירוסין, החתונה ולקראת כל לידה.
גם כאשר זמן הדם היה מסתיים, האירוע סומן בחגיגה טקסית גדולה. האשה המבוגרת שכבר
הפסיקה לקבל ווסת הייתה "עולה דרגה" ונהפכת לאשת חכמה שמקומה במועצת החכמות של השבט.

ההבדלים והשוני בין התרבויות השונות ביחס לשליה והלמידה מדורות קודמים סקרנה אותי. השליה הינה איבר כה חשוב עם תפקודים רבים. בעיני הרפואה המערבית השליה נתפסת כפסולת, לעומת תרבויות רבות בעולם שעבורם לשליה יש משמעות טקסית עד כדי הערצתה.